"הדייר המוגן הינו תופעה נדירה, שהולכת ונעלמת מהנוף הכלכלי והמשפטי. במהלך השנים השתנה השוק, ואין כיום כמעט עסקאות להשכרת נכסים החוסים תחת חוק הגנת הדייר. מעטים עורכי הדין שיודעים ומתמחים בתחום".

​

החוק מגן על הדייר ומאפשר את פינויו רק בעילות שעוגנו בחוק. התוצאה הינה כי קיים קושי לפנות את הדייר, ולעיתים הדייר מנצל את העובדה האמורה כדי להקשות על היזם בניסיון לקבל תמורה העולה על זו המגיעה לו לפי חוק. 

המנגון הנפוץ לפינוי הינו רצון הבעלים לבצע שיפוץ יסודי בנכס. אולם, החוק מתנה את תחילת הליך הפינוי בקבלת היתר לביצוע העבודות כדין. עובדה זו דוחה את תחילת ההליכים למועד סמוך למועד בו מבקש הבעלים להתחיל בעבודות ההריסה/השיפוץ.

בכך נוצר הסדר שלילי שמתמרץ את הדייר לסרב להצעות שמציע לו הבעלים בהתאם לזכויותיו, ​לאחר ניהול מספר רב של הליכים משפטיים ומו"מ, מוטב היה לו היה המחוקק מאפשר להתחיל בהליכים מיד לאחר אישורה של תוכנית בניין עיר במקרקעין. בכך היה נוצר הסדר מאוזן וצודק יותר, בין הבעלים והדייר.